אייקידו היא אומנות לחימה רכה, מודרנית, המבוססת על אומנויות לחימה יפניות עתיקות יותר (כגון ג'יו-ג'יטסו, אומנות החרב ואומנות הכידון היפניות). אייקידו – אי – איחוד \ שילוב; קי – אנרגיה, כוונה; דו – דרך. זוהי דרך ההשתלבות עם היריב. שיטת האייקידו נוסדה ע"י מורהיי אושיבה מעט לפני אמצע המאה ה- 20, והיא משתמשת באלמנטים של אומנות לחימה, אך מטרתה התפתחות עצמית – עם הזמן אושיבה הפסיק לקרוא לה בודו (דרך לחימה) והחל לקרוא לה דו (דרך) – ולכן היא נקראת לעיתים, אומנות השלום.
אייקידו נלמדת ומבוצעת בצורה לא תחרותית. המטרה היא להתקדם ולאפשר למי שמתאמן איתך להתקדם וללמוד. הטכניקות מבוצעות בעמידה (או לעיתים בישיבה) ומאופיינות בכך שכאשר הן מבוצעות כהלכה, הקרב נגמר ברגע המגע הראשון. ההבנה של הסיטואציה, וכן מחשבה וכוונה נכונות, הם הכלים לביצוע נכון של טכניקה (או – לניצחון). כוחניות, שאפתניות, וכעס אינם מאפשרים ביצוע נכון של טכניקות, ואינם מאפשרים למידה נכונה.
ההיכרות שלי עם אייקידו החלה לפני כשש שנים. כבר היה לי ניסיון של כמה שנים באומנויות לחימה סיניות, והחלטתי לנסות דבר חדש. הגעתי לדוג'ו הר הצופים בירושלים, וצפיתי בשיעור של ד"ר חיים נוי, ראש הדוג'ו הנוכחי. אני זוכר שהתרשמתי לראשונה ממספר דברים: ראשית, השיעור היה מובנה מאוד. התבצע חימום שבפני עצמו הכיל אלמנטים מעניינים של תנועה ושליטה בגוף. אחריו בוצעו תרגילי אייקי-טאיסו – תרגילי גוף בסיסיים, שמכילים את האלמנטים של התנועה, שמאוחר יותר מרכיבים טכניקות. לאחר מכן, חיים לימד מספר טכניקות. אני זוכר שביחס למה שהכרתי, בטכניקות היתה הבנה עמוקה של הדינמיקה של התנועה של שני הצדדים, הבנה של האפשרויות של כל צד, ושימוש מינימלי בכח. הניצחון היה אסטרטגי, הודות למיקום, השתלבות ותזמון נכונים. כמו-כן התרשמתי עמוקות מחיים עצמו. עם הזמן למדתי טוב יותר, שהמורה, הדוג'ו והתלמידים, והחיבור אליהם, חשובים לא פחות (לדעתי, יותר) מהשיטה.
אני מגלה כי עם השנים, הסיבות ללימוד של אומנות לחימה, ההבנה שלי של מהי אומנות לחימה ומה החשיבות שלה, ומה אני מחפש להשיג דרכה, השתנו רבות. זהו מסע – דו – ובמקרה של אייקידו (בניגוד לאומנויות רבות אחרות), זוהי דרך שאפשר להמשיך בה לאורך כל החיים; מכיוון שגמישות וכוח אינם חשובים, אין זה נדיר לראות מורים ומתאמנים בשנות ה- 70, או ה-80 לחייהם, עדיין מתאמנים ומלמדים אייקידו. זוהי דרך שממשיכה לעניין, ואחרי כל פנייה יש נוף חדש. באייקידו אין ריבוי של טכניקות – אך בתוך הטכניקה הבסיסית ביותר, אין סוף לרמת המירכוז, העדינות, הרגישות, הכוונה והיצירתיות שניתן להגיע אליהם.
אייקידו מתאימה למי שרוצה להנות מאימון לאורך זמן; למי שמעוניין להבין לעומק מהי אומנות לחימה, מבלי לפצוע ולהפצע; ולמי שמעוניין להתפתח ולפתח אחרים. לדעתי תמיד חשוב למצוא את המקום והמורה איתם יש חיבור, ועם זאת להבין שסביר שהציפיות הראשוניות ממהי האומנות, ישתנו עם הזמן – לוקח שנים בכדי להבין מדוע מבצעים את התרגולים כפי שהם. בנוסף ישנם בארץ מעל ל- 60 דוג'ו-ים של אייקידו, והדבר נותן אפשרות לנסות סגנונות ומורים שונים, להשתתף בסדנאות של מורים המבקרים מחו"ל ולהיות חלק מקהילה – עם השנים אני מעריך עד כמה זה חשוב.
