מאמר זה מחולק לשני חלקים. בחלקו הראשון ננתח בקצרה קטע מדו-קרב בין שני סמוראים בסרטו של קוראסוואה 'שבעת הסמוראים'. בחלקו השני נציג את הרעיונות האסטרטגיים המשוקעים בקטע זה, כפי שבאים לידי ביטוי בספרות האסטרטגיה הסינית והיפנית.
סרטו הקלאסי של הבמאי היפאני קוראסוואה 'שבעת הסמוראים' (יפן 1954) מספר את סיפורם של חבורת סמוראים היוצאת לעזרת כפר קטן הסובל מהתקפות חוזרות ונשנות של כנופית שודדים. הסמוראים באים לעזרת תושבי הכפר, מסייעים להם להגן עליו, להילחם בשודדים ולהשיב את החיים בכפר למסלולם.
באחד הקטעים המעניינים בסרט (ויש רבים כאלו) מחפשים קאמביי שימאדה– הסמוראי המבוגר ומנהיג החבורה, וקטסושירו אוקאמוטו- סמוראי צעיר ומתלמד, אחר חבורת סמוראים שיצטרפו להגנת הכפר. בדרכם הם פוגשים בקיוזו, סמוראי בעל שליטה מושלמת באומנות החרב. את קיוזו הם פוגשים במהלך דו-קרב עם סמוראי אלמוני. בתחילה עורכים הסמוראים קרב עם קני במבוק. הסמוראי האלמוני טוען כי הקרב הסתיים בתיקו – כפי שאמנם נגלה ממבט שטחי למתבונן, אך קיוזו מזהיר אותו כי הוא למעשה הפסיד. הסמוראי האלמוני מתעקש לדו-קרב נוסף, אך הפעם עם חרבות אמתיות. תוצאות הקרב ידועות מראש. הסמוראי האלמוני מוצא את מותו ממכת חרב אחת של קיוזו. קאמביי שימאדה מזמין אותו להצטרף לחבורה.
בקטע קצר זה הרבה ניגודים ונקודות מבט. כך למשל הצופים בקרב. רוב הצופים הם איכרים ואנשים פשוטים שרצים מצד לצד לאורך העימות כולו, נפעמים מהמחזה הלא רגיל ואף נרתעים מהחרבות הנשלפות. לעומתם, קאמביי שימאדה וקטסושירו אוקאמוטו בוחנים את הקרב כ'אנשי מקצוע' בחיפושם אחר הסמוראי המתאים להצלת הכפר. וישנם אנחנו – הצופים בסרט – שהקרב מרתק אותנו, אך אנחנו מוגנים, איננו יכולים להיפגע, ובנוסף ברורה לנו התשובה איזה סמוראי ינצח בקרב.
ניגוד בולט נוסף עולה מההשוואה בין שני הסמוראים המתעמתים – קיוזו והסמוראי האלמוני. את האחרון מאפיינים רעש ושחצנות, מראהו מרושל במקצת, הוא מדבר הרבה ותנועותיו רבות וגדולות. לעומתו, השקט, סדר, הדיוק והאיפוק מאפיינים את תנועותיו ודיבורו של קיוזו.
אולם קיים הבדל נוסף והיא הבנת המצב לאשורו, הבנת הסיטואציה. לכאורה במבט שטחי – לסמוראי האלמוני היו את כל הנתונים לניצחון – הוא בחר את המקום והזמן, הוא יזם את העימות החוזר בחרב (איננו יודעים כיצד החל העימות בין שני הסמוראים). לעומת זאת, קיוזו רק הגיב לאירועים, וכלל לא רצה בעימות. אך במבט מעמיק יותר, מובן שנצחונו של קיוזו מובטח מראש. ביטוי לניצחון הידוע מראש הוא הרגע שבו קיוזו מזמין את הסמוראי להתקפה (דקה 1:20 ושוב 3:10) – הסמוראי האלמוני איננו מסוגל לשלוט בעצמו וכלל איננו חש במלכודת שהונחה לפתחו. הוא מתפתה לתקוף ומשלם על כך בחייו.
על הדרכים להשגת ניצחון בטרם הקרב – שממנו הזהיר קיוזו את הסמוראי עוד לפני קרב החרבות עצמו – נדון בחלק הבא.
