בחלקו הראשון של המאמר 'על ניצחון בטרם קרב ושבעת הסמוראים' ניתחנו כמה היבטים לקטע קצר מתוך הסרט 'שבעת הסמוראים'. בחלק זה ננתח את הקטע לאור שני קטעים מתוך שניים מספרי האסטרטגיה של המזרח הרחוק – 'ספר חמש הטבעות' של מיאמוטו מוסאשי ו'אומנות המלחמה וכיצד להימנע ממנה' של סון דזה.
בפתח ספרו מתייחס מוסאשי לחשיבות התזמון, דהיינו עשיית פעולה במקום ובזמן הראויים לכך.
בכל דבר קיים תזמון. לא ניתן לשלוט על תזמון באסטרטגיה ללא תרגול רב ומייגע. תזמון חשוב במחול, בנגינה בכלי מיתר ובנגינה בחליל, מאחר שהקצב מושג רק אם התזמון הוא טוב … מבראשית עליך לדעת מה התזמון הישים ומהו הבלתי ישים … בחן קודם את תזמון המרחק ואת תזמון השטח. זהו עיקר העיקרים באסטרטגיה (מיאמוטו מוסאשי, ספר חמש הטבעות).
התזמון – הפעולה הנכונה בזמן ובמקום המתאימים קיימים, כך טוען מוסאשי בכל דבר. לכל פעולה ובכל תחום יש את הזמן המתאים – ריקוד, נגינה וגם מסחר – בכולם היכולת להבין מתי הזמן הראוי לפעולה ומתי לא וההבנה היכן עלי למקם את עצמי במרחב (הפיסי או המנטלי), הן המפתח לפעולה נכונה ולניצחון. אם נחזור למכת הניצחון של קיזו – שימו לב לדיוק שבו קיוזו מוצא את הפרצה בהתקפה של הסמוראי – לתזמון המושלם של המרחק והזמן הנכונים – ומכריע אותו במכת חרב יחידה.
אולם, הניצחון בקרב טמון לא רק בתזמון ב'כאן' וב'עכשיו' של רגע העימות אלא גם בהכנות המדוקדקות לקראת העימות האפשרי, בתכנון לאפשרויות השונות שיתעוררו בשדה הקרב. בקטע הבא, מוצגים כמה קטעים מהקרבות שבין הסמוראים והכפריים לבין השודדים בסרט 'שבעת הסמוראים' (על רקע ציטוט מהספר 'אומנות המלחמה' של סון דזה). שימו לב להכנות המדוקדקות של הסמוראים, לתרגול ולמשמעת שלימדו גם את הכפריים ואת השיטות השונות שבהם תקפו את השודדים – הסתערות על שודדים בודדים, תקיפת השודדים במעוזם הם, מארבים ועוד.
על מעלות התכנון לפני הקרב כתב סון דזה בפרק הראשון 'אומדנים':
הרי המנצח בטרם קרב, בזכות התוכניות שנקבעו במקדש האבות (המקום שבו נערכים טקסים לפני היציאה לקרב ושבו קיבלו המפקדים את תכניות המלחמה י.ש.), הוא זה אשר תכניותיו מרובות; זה שאינו מנצח בטרם קרב, בזכות התוכניות שנקבעו במקדש האבות, הוא אשר תכניותיו מעטות. תכניות רבות מנצחות את המעטות, כל שכן את האפסיות (סון דזה, אומנות המלחמה וכיצד להמנע ממנה).
על פי סון דזה, התכנון לחלופות אפשריות שונות ומגוונות הן המפתח לניצחון. אין הכוונה לקביעה מראש של כל הפעולות בשעת הקרב, אלא לתכנון המוקדם של מירב החלופות לצרכים המשתנים בו. אם נחזור לקרב של קיוזו, אנחנו יודעים מה קיוזו מתכנן, מכיוון שאנחנו מכירים את מה שהוא עשה כבר בקרב חרבות הבמבוק והוא אף מתריע בפני יריבו כי הוא למעשה הפסיד בקרב. אך יריבו אינו שם לב לכך, הוא תוקף באותה הצורה, וקיוזו מוכן – הוא ניצח כבר, תכנית הקרב שלו ידועה לו, הוא יודע כיצד לבצע אותה, ובצירוף התזמון המושלם הוא מכריע את הקרב.
